02.03.18, הבלוג של דניאל
search

02.03.18, הבלוג של דניאל

הַבְּלוֹג שֶׁל דָּנִיאֶל

הַי,

שָׁמַעְתִּי שֶׁלִּקְרַאת 70 שָׁנָה לִמְדִינַת יִשְׂרָאֵל  יִהְיוּ חֲגִיגוֹת הָעַצְמָאוּת הַשָּׁנָה, גְּדוֹלוֹת מִן הָרָגִיל. בִּשְׁבִילִי הַדֶּרֶךְ הַטִּבְעִית בְּיוֹתֵר לְהִצְטָרֵף מִכָּאן לַחֲגִיגוֹת הִיא דֶּרֶךְ הַמּוּזִיקָה. הַשִּׁירִים בְּעִבְרִית הֵם עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ. יֶשְׁנָם כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שִׁירִים שֶׁאֲנִי נֶהֱנֵית לְהַקְשִׁיב לָהֶם, לִרְקֹד לִצְלִילֵיהֶם, בְּכָל מַצָּב וּבְכָל מַצַּב רוּחַ. מָה אִתְּכֶם? אֵיזֶה שִׁיר בְּעִבְרִית הוּא הָאָהוּב עֲלֵיכֶם?

הַי דָּנִיאֶל,

הַשִּׁיר הָאָהוּב עָלַי הוּא הַשִּׁיר “הַלְלוּיָהּ” שֶׁל לַהֲקַת חָלָב וּדְבַשׁ.

הַלַּחַן שֶׁל הַשִּׁיר מַרְגִּיעַ וּמַשְׁרֶה עָלַי תְּחוּשָׁה שֶׁל שִׂמְחָה, וְגַם קְצָת גַּאֲוָה יִשְׂרְאֵלִית, שֶׁהֲרֵי אַחֲרֵי הַכֹּל הַשִּׁיר זָכָה בָּאֵירוֹוִיזְיוֹן. גַּם הַשֵּׁם שֶׁל הַשִּׁיר מְדַבֵּר אֵלַי. הַמִּלָּה הַזּוֹ, “הַלְלוּיָהּ”, הִיא סוּג שֶׁל מִלַּת תּוֹדָה לֶאֱלֹהִים וַאֲנִי מַאֲמִין שֶׁאֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהוֹדוֹת עַל כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לָנוּ וּבְכָל הִזְדַּמְּנוּת שֶׁיֵּשׁ לָנוּ. הַשּׁוּרָה “הַלְלוּיָהּ, יָשִׁירוּ כֻּלָּם” נוֹתֶנֶת לִי הַרְגָּשָׁה שֶׁל הַרְמוֹנְיָה, שָׁלוֹם וְתִקְוָה. הוּא גַּם מַזְכִּיר לִי כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ כַּמָּה אֹשֶׁר יֵשׁ בָּעוֹלָם. וּבָרָמָה הָאִישִׁית, הַשִּׁיר מַזְכִּיר לִי אֶת אֲחוֹתִי, שֶׁאוֹהֶבֶת אֶת הַשִּׁיר בִּמְיֻחָד.

יוֹנָתָן מרגולין, כִּתָּה ח’, בֵּית הַסֵּפֶר “ביאליק

הַי

אָרִיק איינשטיין הוּא אֶחָד הָאָמָּנִים הַיִּשְׂרְאֵלִים הָאֲהוּבִים עָלַי. לַמְרוֹת שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת כָּל הַשִּׁירִים שֶׁלּוֹ, “גְּבֶרֶת עִם סַלִּים” הוּא הַשִּׁיר הָאָהוּב עָלַי בְּיוֹתֵר. כְּשֶׁהָיִיתִי יַלְדָּה קְטַנָּה, הָיָה לָנוּ דִּיסְק עִם הַשִּׁירִים שֶׁלּוֹ שֶׁהָיִיתִי שׁוֹמַעַת הַרְבֵּה, וְאֶחָד מֵהַשִּׁירִים הָיָה “גְּבֶרֶת עִם סַלִּים”. הַשִּׁיר הַזֶּה מַעֲלֶה בִּי זִכְרוֹנוֹת שֶׁל שִׂמְחָה וּצְחוֹק, שֶׁל הָאַחִים שֶׁלִּי וַאֲנִי רוֹקְדִים וְשָׁרִים. בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת הַשִּׁיר אֲנִי מַרְגִּישָׁה בִּן רֶגַע שָׂמְחָה.

מַאיָה שילדקראוט, כִּתָּה ח’, בֵּית הַסֵּפֶר “ביאליק   

הַי דָּנִיֵּאל,

אֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת הַשִּׁיר “כְּבִישׁ הַחוֹף” כִּי הַמַּנְגִּינָה טוֹבָה וַאֲנִי יְכוֹלָה לָשִׁיר אֶת הַשִּׁיר בַּמִּקְלַחַת אוֹ בְּבָּר/בַּת מִצְוָה שֶׁל הַחֲבֵרִים שֶׁלִּי. הַשִּׁיר אוֹמֵר שֶׁכָּל הַבְּעָיוֹת לֹא חֲשׁוּבוֹת וְהָעוֹלָם יָפֶה וְהַכֹּל יִהְיֶה טוֹב. הַשִּׁיר גַּם מְסַפֵּר עַל הַחוֹף וְאֵיךְ הַחוֹף נֶהֱדָר. הַשִּׁיר גַּם אוֹמֵר שֶׁכְּשֶׁאַתָּה בַּחוֹף אַתָּה מַרְגִּישׁ טוֹב.

אֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת הַשִּׁיר הַזֶּה וְלֹא שִׁיר אַחֵר כִּי הַמִּלִּים בַּשִּׁיר הַזֶּה מַזְכִּירוֹת לִי, שֶׁכְּשֶׁאֲנִי עֲצוּבָה אֲנִי לֹא צְרִיכָה לְהִשָּׁאֵר עֲצוּבָה כִּי הָעוֹלָם יָפֶה וַאֲנִי בָּרַת מַזָּל וַאֲנִי צְרִיכָה לִהְיוֹת אוֹפְּטִימִית.

לֵאָה פרסול, כִּתָּה ט’, בֵּית הַסֵּפֶר לייבלר-יַבְנֶה

דָּנִיֵּאל,

מְסִבָּה בְּחֵיפָה” הוּא אַחַד הַשִּׁירִים הָאֲהוּבִים עָלַי. אֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת הַשִּׁיר הַזֶּה כִּי הַמַּנְגִּינָה קִצְבִּית וְכַאֲשֶׁר אֲנִי מַקְשִׁיבָה לוֹ אֲנִי רוֹצָה לִרְקֹד וְלָשִׁיר. אֲנִי אוֹהֶבֶת שִׁירִים מְהִירִים.

הַשִּׁיר מְסַפֵּר עַל אִישׁ בִּמְסִבָּה בְּחֵיפָה, וְהַחֲבֵרָה שֶׁלּוֹ לְשֶׁעָבַר נִמְצֵאת שָׁם עִם אִישׁ אַחֵר. הַזַּמָּר מְסַפֵּר עַל הָאִישׁ וְעַל הָרְגָשׁוֹת שֶׁלּוֹ לַחֲבֵרָה שֶׁלּוֹ לְשֶׁעָבַר: הוּא שָׁמַע שְׁמוּעוֹת עֲלֵיהֶם וְהוּא רַק רוֹצֶה שֶׁהִיא תְּסַפֵּר לוֹ עַל הֶחָבֵר הֶחָדָשׁ שֶׁלָּהּ. אֲנִי אוֹהֶבֶת דַּוְקָא אֶת הַשִּׁיר הַזֶּה כִּי הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁל אַבָּא שֶׁלִּי גָּרָה בְּחֵיפָה, אֲנִי אוֹהֶבֶת מְסִבּוֹת וְהַשִּׁיר גּוֹרֵם לִי לְהַרְגִּישׁ טוֹב.

ג’ודי לִיפְשִׁיץ,  כִּתָּה ט’, בֵּית הַסֵּפֶר לייבלר-יַבְנֶה

הי,

אני והמשפחה שלי ממש אוהבים שירים בעברית. אנחנו כל הזמן מאזינים לשירים באוטו, בבית ובכל מקום שאפשר!

בחרתי שני השירים  שאני ממש מתחבר אליהם,  אני כל הזמן משתמש באינפורמציה שבשיר בחיי היום יום. כשהייתי קטן, אני זוכר שהשמיעו לי את השירים האלו ופשוט היו אלו רגעים מדהימים.

השיר ‘שאריות של החיים ‘, אני ממש מתחבר לשיר הזה בגלל שתמיד אני עושה טעויות בחיים ואני שונא לטעות. כל פעם כשאני מקשיב לשיר הזה זה גורם לי לחשוב “זה לא כזה נורא לעשות טעויות, ולפעמים זה אפילו ממש טוב!” השיר גם אומר שאף אחד לא מושלם ושלפעמים את/ה לא מתאים למקומות שאת/ה רוצה להתאים, ואת/ה לא הבנאדם שתמיד תרצה להיות. אבל תמיד צריך לזכור-שאת/ה את/ה, ואת/ה מושלם ככה.

השיר ‘פסק זמן’. אני לפעמים פשוט עושה את זה אם משהו מעצבן אותי, או אם קשה לי להתרכז. אני לוקח פסק זמן ולא חושב על שום דבר. נותן לכל הגוף לנוח.                                                                                           

אורי יערי, כיתה ו, בית ספר מאונט סקופוס.

read more:
comments